"אהבה של אתמול ומחר"

מה שיש לי לומר לך
 

מילים : יוסי גמזו

לחן : נחום היימן

 

מה שיש לי לומר לך הוא סתיו, הוא סתיו
לא יותר ועוד משהו רך
שאיננו עולה על הכתב
אך עולה על הדעת כל כך.

כמו התכלת הזו ברקיעים
והאור הסתווי מסביב
שאיננו בעצם כי אם, כי אם
מפרעה על חשבון האביב.

מה שיש לי לומר לך הוא זה, הוא זה
שהמון מצעדי חצוצרות
נחנקים בי בתוך החזה
כמו הנפץ בשבי הניצרות.

כמו אילמות אשר אין לה סופים
וכמו בכי אשר אין לו שפות
וכמו ים המגמגם לחופים, לחופים
אספרנטו נצחי של סופות.

מה שיש לי לומר לך בקול, בקול
הוא שכל ששמעת או ראית
עוד איננו גם רבע מכל
מה שיש לי לומר לך, פראית.

כמו השקט הרם, העולה
על פסגות הדברים הגדולים
ויודע תמיד למלא, למלא
את הרווח שבין המילים.

קשת לבנה

 

מילים : ברוריה שוויצר

לחן : יוסף הדר

 

בוא יבוא הבוקר זך וחכלילי,

מישהו ימצא לי, אור בקצה דרכי.

 

מה נבקש בדרך - מה נאמר.

מה נבקש בשקט, מה?

רק שיוריק הדשא רק שתזרח השמש -

ובאורה ליטוף רך לי ולך

רק שיוריק הדשא רק שתזרח השמש -

ובאורה ליטוף רך לך.

 

ילד תכול עיניים לי יפתח האור

בעיניו השתיים לי יאמר הכל.

 

מה נבקש בדרך.....

 

מישהו ימצא לי קשת לבנה

ומתוך הקשת צליל מיתר נפלא.    

 לחוף ירדן 
             

מילים ולחן: שייקה פייקוב

 

לחוף ירדן אני זוכר שנים רבות עמך
יפה שלי צנועה שלי ,כן שוב אני אתך

כך נעמוד פה זו מול זה עוטים נופי ילדות
וההרים גולשים סביב מלאי הוד ופשטות

לחוף לחוף ירדן נשקו גלי ימי
כמו הירמוך המתפתל
כן ים זכרונותי
ולמול נופי גולן אחוש איך יד הזמן
צונחת על כתפי תרעד
עם זר מנגינותי


מימי ירדן הרוו שנותיי צמחו נפשי פלאים
ובכל אשר אפנה אלך הם בקרבי זורמים

לחוף ירדן זיכרונותי עם כל האוהבים
בני הכיתה, הידידים הבית, ההורים...

לחוף...

שוב נעמוד פה זו מול זה נושמים נופי ילדות
וההרים חובקים סביב מלאי רוך ופשטות


חופי ירדן שוקטים ארצי הטי נא את כדך
וביום חמסין קייצי וחם ירוו הם צימאונך

תרזה יפה
 

מילים: חיים נחמן ביאליק

לחן: ניסן כהן הברון

 

תרזה יפה ועבותה
על היאור עומדת מוטה;
כל היום במים צופה,
חושבה: מה יהא בסופה?

גדלה, פרחה, ריחה זלף,
אביב בא, ואביב חלף;
כבר מגיעים ימים קרים -
ואנה באו הציפורים?

ובתוך חדרה מול המראה
עומדה כל היום הנערה,
כל היום בדמותה צופה,
חושבה: מה יהא בסופה?

גדלה, פרחה, ריחה זלף,
אביב בא ואביב חלף;
אנחות ליל וימי שימורים -
והיכן המה הבחורים!

ארבע עונות ושיר


מילים: עדית חכמוביץ'

לחן: אורי הרפז

 

זה הסתיו המוזהב עם ריחו וצבעיו

חסידות בלבן על התכלת

ריקודי העלים בצדי השבילים

וטיפה של יורה מתגלגלת

 

כך צבעי הנופים בעיני משתקפים

מחדש כל ימות השנה

כל יופים מתגלה והלב מתמלא

באותה אהבה ישנה

 

זה צינת חורפים ושדות מוצפים

ותפילת היוגב אל הגשם

משחקי מטריות בעמקי שלוליות

וחיוך פתאומי של הקשת

 

כך צבעי הנופים...

 

זה שמחת האביב והנוף המרהיב

של ההר הירוק בין ערביים

היונים השבות אל חדרי הלבבות

וחלון הנפתח אל הבית

 

כך צבעי הנופים....

 

זה קוצים ושרב, האספלט הנצרב

ותבל שכולה צהריים

על החוף העצל נמתחים אל הצל

והחום מזדעק עד שמיים

 

 כך מכל הנופים בעיני משתקפים

מחדש כל ימות השנה

כל יפים מתגלה והלב מתמלא

באותה אהבה ישנה

סוכת שלום
 

מילים : יורם טהר לב

לחן : יאיר קלינגר

 

עמוק עמוק אני עוד מבקש לי
סוכת שלום וצל התאנה
אבל כעת אינני מתעקש עוד
אם לא עכשיו - אולי בעוד שנה.

שרק יהיה מה שהיה עד הנה
בין הזמנים המשנים פניהם
שרק אדע לחוש עוד את האושר
בדברים המובנים מאליהם.

שרק יהיה מה שהיה עד הנה
זה לא הרבה אך זה כמעט הכל
שרק אוכל עוד להתגעגע
אל המחר ולא אל האתמול.

שרק יהיה מה שהיה עד הנה
שיישאר לי פתח לחלום
כשהאהבה חמה עודנה
כילד קט שבעיניו התום.

עמוק עמוק אני עוד מבקש לי
סוכת שלום לנוח בצילה
אך מאמין כי המעט שיש לי
גם הוא הרבה יותר מכל תפילה.

 

שפה משותפת
 

מילים : אהוד מנור

לחן : אורי הרפז

 

זה לא בשמיים ולא מעבר לים
זה כאן בעיניים אולי רדום אבל קיים

כמו שמיכה שעוטפת שני אנשים עייפים
כמו זרימה מכושפת בין ימים חולפים
זאת שפה משותפת כמו זריחה
כמו החול החם

החוטים שבינינו לפעמים נמתחים
אבל בליבינו עוד חלונות שנפתחים


ולחיבור הזה כל שעה יפה
וגם השתיקה היא שפה משותפת

 

חייכי לי בשירים
 

מילים ולחן : שייקה פייקוב

 

חייכי לי בשירים הכי בי ניגונייך
ממרחקים אשמור לך אמונים
גם אם חיי קשים אזכור לך חסדייך
ולדמותך עולים געגועים

חייכי לי בשירים
ולך אקשור כתרים
וידעו אז חיי טובי ימייך
וכשיומי יאיר אשוב איתך לשיר
ואזכור תמיד את חסד נעורייך

חייכי לי בשירים
גם אם כבדה הדרך
וכינורות פרטו דמעות כאב
אין סוף להבלים
הזמן איבד כל ערך
ומעט ימיי ממך אני שואב

חייכי לי בשירים אולי ישמח הזמר
אני כבר לא צחקתי זה יובלות
ובלילות קרים עטפי אותי כצמר
אני אאיר דרכך במשואות

מאיה
 

מילים ולחן : שלום חנוך

 

מה מה מאיה

מאיה קטנה שלי

מה את חושבת

מה את אוהבת בי

 

מה היה בי מאיה

מה השתנה בי

מאיה גלי לי

גוזלי שלי

מאיה מאיה

כלום לא נשמע 

יפה כמו לקרוא לך

ילדתי

 

מה מה מאיה

הנה את בת עשרים

אז מה את חושבת

מה עוד אוהבת בי

אהבה של אתמול ומחר


מילים : אחאי קורן

לחן : ירדן סלובס

 

אדוות על פני מים זכים

זחוחות הן נעות נבוכות,  כמותנו ברוח

נכון להן סוף כשיידומה התוף

וישוב אז הנחל לנוח

 

 אקפיצה עוד אבן חלוק שובבית

 עת שאת תקרבי תאהבי את צלינו

 מחול נעורים מחיים אחרים

 שהותרנו אי שם בתמולינו

 

כאן בין ערבות בוכיות אי בזמן המפכה בנהר

כשני סביונים בפלומות חסרות

תזכרי כותרתי זוהרך לא אשכח

אהבה של אתמול ומחר, אהבה של אתמול ומחר

 

נופר מן המים משיתי יופיו לך תניתי

הביטי בראי עלומינו

בין סוף לקנים את כנזר פנינים

כתפרחת פירות עמלינו

צלילי קסטה רחוקים (פלורידה)

מילים : נתן יונתן

לחן : רם גורן

 

פלורידה היתה זורמת יערות אביב

ובמבול צפים שני אנשים זרים בתוך תיבת סובארו, ופתאום בין הוא לבין אני

פתחה בניגונים קסטה אכולת געגועים

וכל האז וכל השם זרם, עם השירים.

 

הפלורידה הזאת הפרחונית

לא ראתה אפילו בחלום

דליקת שדה של חרציות

טירוף פרגים של דם וארגמן

שיטה פורחת זהובה

שמשגעת אפלולית פרדס זקן

ושכוח אל בקצה המושבה

 

הבית זה מקום שאם אתה חייב לשוב אליו

תמיד פתוחה בו דלת לקראתך

שירים הם לפעמים האהבה האחרונה לבית שרחק.

 

עכשיו שם בטח לילה

פנסי הוויה-מאריס נדלקים

לאורך כביש החוף הדיונות מחשיכות

חבלי כביסה תופחים ברוח ים מלוחה

אמא שלי אמרה לי: ילד

כשתהיה רחוק שם לבדך,

החברים הכי טובים שלך יהיו געגועיך.

 

תשים עכשיו קסטה

שנגמע את סם המנגינות

מתוק ומר הבית זה מקום

שאם אתה צריך לשוב אליו

תמיד פתוחה בו דלת לקראתך

שירים הם לפעמים האהבה

האחרונה לבית שרחק.

 

הבית זה מקום....

שוב החורף חורש את הים
 

מילים : נתן יונתן

לחן : נחום היימן

 

שוב החורף חורש את הים
לא שכחנו כל מה שהיה
אך נתחיל מחדש לשורר, אך נתחיל מחדש לשורר

אם נוכל כמובן אם נוכל
בינתיים דבר מה פה עבר
ושרים כאן באופן אחר

הם הרחיקו מאוד. כה לבד
התהלכנו בחוף הלבן
בשעות הנוגות ביותר , בשעות הנוגות ביותר

כשהכל כבר ישבו למיחם
וספרו את אשרם החכם
ואנחנו נדדנו רחוק

בלי קינאה בעיניים פתוחות
אל הים אל משב הרוחות
אל עקבות צעדינו בחול ,אל עקבות צעדינו בחול

אל הנער שבי התמים
שימצא באחד הימים
את בגדיי הפזורים על החוף

בית בקצה הקשת
 

מילים : עדית חכמוביץ'

לחן : אורי הרפז

 

מאתמול אל המחר אני עובר את
השבילים שעליהם הלכו הוריי,
מחלום שהם חלמו ביד נסתרת,
נשתלים ניגונים בתוך שיריי.

איך לשיר היום ארצי שירי מולדת?
הדרכים אינן הולכות בחזרה.
איך לומר אהבה שלא נמדדת?
מנשמת אדמה עד לב שמיים.

בית בקצה הקשת,
ושתי יונים משחקות על קו האור.
אל זה הבית בקצה הקשת,
גם אם אלך לקצה עולם ,תמיד אחזור.

לו יכולתי הן הייתי מבקש רק
"אל תלכי אל נדודיך בלעדיי".
"אל תלכי כל כך רחוק" אני לוחש לך
"תני לי רק לאחוז בשתי ידיי".

"את חיוך הרקפות בתוך הסלע,
את שמחת הרגבים בצעדיי,
כשהטל המתוק נמהל במלח,
ונשאר טעמו על השפתיים".

ונאהב לתמיד
 

מילים: עדית חכמוביץ'

לחן: אורי הרפז

 

אם ניתן זה לזה
את שתיקת המילים
ונקשיב לשירו של הלב
אם נלך יד ביד
אל מסתור השבילים
ונמצא את הזמן השליו

אז בקצה הלילות יחייך המחר
ויונים יהמו עד השמיים
ולכל התפילות לא יהיה מאוחר
ונאהב לתמיד רק בשניים

אם ניתן זה לזה את תקוות המבט
ונשוב עם חלוף העונות
אם נבנה מהחול ארמונות של שבת
ונפתח זה לזה חלונות

 

אז בקצה הלילות.....

אם ניתן זה לזה את החג הפשוט
ונשמור על יופיו התמים
אם נתפוס את כנפי הרוחות ונשוט
בנשיקה על נהר הימים

ציפור מטורפת
 

מילים: איציק איינהורן

לחן: נחום היימן

 

רוח זורע עלים על מדרכת,
ואין איש יודע לאן את הולכת,
עיר טרם ערב לוטשת עיניים,
כשאת מצטמררת מרטט של קיץ...

כמו ציפור מטורפת -
את נוסקת לרום וצונחת כאבן,
נוגעת בחום -לעולם לא נצרבת,
פתע הרעד -ואת לא נשמרת
נקשרת לתמיד

ים של נובמבר גועש לרגלייך
גלים נשברים על חופך כל הליל
מלח של אשר סמוקת לחיים
צוחקת בחושך חובקת שמיים

גשם ורעם העיר מתעטפת,
ואת עוד עם טעם שפתיו מרחפת,
נרטבת במים נפרדת מסלע
חוזרת לבית, הוא שם,
מחכה לך...

כמו ציפור מטורפת
את נוסקת לרום וצונחת כאבן
נוגעת בחום לעולם לא נצרבת

פתע הרעד ואת לא נשמרת
נשארת לתמיד.

שיר סיום
 

מילים: נתן אלתרמן

לחן: סשה ארגוב

 

כבר השעה מאוחרת.
עוד מעט אורות לילה כבים.
עוד מעט תהיה רוח אחרת
ופתאום יחוורו עלים,
וארץ ושמים חרש
יתחילו להחליף פנים.

כבר השעה מאוחרת
אך מעגל לא נחתם.
מנורה ואש מבוערת
מאירות שוליו של ים.

עוד קצת אנשים, פה שם,
עוברים בדישדוש נעליים
בסטמבול שאינה משל,
כי אם אחד הנמשלים.


הנשוב בפעם המאה
חלק בדברים ליטול?
בעודנו מחווים דעה
נהפך לילה זה לתמול.

כבר השעה מאוחרת....
 

Copyright © Ori Harpaz, All rights reserved. | Website by Ilana Berger Harpaz And Talia Communications Design